ממשק Google Drive Activity API מורכב מהמשאב DriveActivity
, שמייצג שינויים שבוצעו באובייקטים ב-Google Drive של המשתמש, ומה-method activity.query
, שמאפשרת לאחזר מידע על השינויים האלה.
בקשה
האפליקציה מבקשת את נתוני הפעילות של המשתמש באמצעות method activity.query
. אתם יכולים לבקש פעילות לפריט מסוים ב-Drive או לכל מה שנמצא בתיקייה ב-Drive. בבקשה נתונה תוכלו להגביל את התשובה באמצעות מגבלות, כמו טווח זמן או סוג פעולה. תוכלו גם לבחור לאחד את הפעילות בתשובה. מידע נוסף זמין במאמר שליחת בקשות ב-Drive Activity API.
תשובה
התשובה לבקשה היא רשימה של פעילויות שתואמות לפרמטרים הנתונים, כאשר משאב DriveActivity
מייצג כל פעילות:
משאב DriveActivity
הוא אוסף של אובייקטים ב-Action
, שכל אחד מהם עומד בפני עצמו, כמו אירוע. Action
כולל ActionDetail
(למשל Create
או Edit
), Actor
(למשל User
או Administrator
), Target
(כמו DriveItem
או Drive
) וגם Timestamp
או TimeRange
.
משאב DriveActivity
מכיל גם
פרטי סיכום, כמו כל
Actor
ו-Target
מכל הפעולות, Timestamp
או TimeRange
מאוחד, וגם
הפרטים
החשובים או שמייצגים ביותר
ActionDetail
את Action
.
למידע נוסף, אפשר לעיין במודל הנתונים של Drive Activity API.
הרשאות הגישה של היסטוריית הפעילות
יכול להיות שחלק מהפעילות ב-Drive לא תדווח כשמשתמשים ב-API הזה. השאלה האם Drive Activity API מדווח על שינוי נתון לאובייקט מסוים בשאלה אם השינוי או המידע על השינוי גלויים למשתמש המאומת באפליקציה.
החשיפה מבוססת על ההרשאות שהוגדרו לאובייקט. יש כמה תרחישים של שיתוף קבצים ותיקיות ב-Drive:
- אם מחבר משתף מסמך, היסטוריית הפעילות של המסמך גלויה לא רק ליוצר, אלא גם למשתמשים המאומתים שאיתם הוא שותף.
- אם מסמך שותף עם משתמש ואז הוגדר כפרטי, המשתמש המאומת יכול לראות את כל היסטוריית הפעילות בזמן שהייתה לו גישה, ושההרשאות מוגבלות עכשיו.
- אם מסמך מסוים מעולם לא שותף עם משתמש, המשתמש לא יוכל לראות את היסטוריית הפעילות.
שנתחיל?
כדי להפיק את המקסימום מ-Drive Activity API, תחילה צריך לשלב את האפליקציה עם Google Drive API. כדי להתחיל להשתמש ב-Drive Activity API, ראו יצירת פרויקט ואישור בקשות. תוכלו גם להתעמק בנושא ולקרוא על פעילויות בהפניית ה-API.