Google Drive Activity API מורכב מהמשאב DriveActivity, שמייצג שינויים שבוצעו באובייקטים ב-Google Drive של המשתמש, ומהשיטה activity.query, שמאפשרת לאחזר מידע על השינויים האלה.
בקשה
האפליקציה מבקשת את נתוני הפעילות של המשתמש באמצעות השיטה activity.query. אפשר לבקש פעילות לגבי פריט ספציפי ב-Drive או לגבי כל מה שמכילה תיקייה ב-Drive. בבקשה נתונה, אפשר להגביל את התגובה לפי אילוצים כמו טווח זמן או סוג פעולה, ואפשר לבחור שהפעילות תהיה מאוחדת בתגובה. מידע נוסף זמין במאמר שליחת בקשות ב-Drive Activity API.
תשובה
התגובה לבקשה היא רשימה של פעילויות שתואמות לפרמטרים שצוינו, כאשר משאב DriveActivity מייצג כל פעילות:
משאב DriveActivity הוא אוסף של אובייקטים מסוג Action, שכל אחד מהם הוא עצמאי כמו אירוע. השדה Action כולל את השדה ActionDetail (למשל Create או Edit), את השדה Actor (למשל User או Administrator), את השדה Target (למשל DriveItem או Drive) ואת השדה Timestamp או TimeRange.
משאב DriveActivity מכיל גם מידע מסכם, כמו כל הערכים של Actor ו-Target מכל הפעולות, Timestamp או TimeRange מאוחד ו-ActionDetail החשוב ביותר או המייצג ביותר מתוך Action.
מידע נוסף זמין במאמר מודל הנתונים של Drive Activity API.
הרשאות הגישה להיסטוריית הפעילות
יכול להיות שחלק מהפעילות ב-Drive לא תדווח כשמשתמשים ב-API הזה. הדיווח של Drive Activity API על שינוי נתון באובייקט תלוי בכך שהשינוי, או מידע על השינוי, גלוי למשתמש המאומת באפליקציה.
החשיפה מבוססת על ההרשאות שהוגדרו לאובייקט. יש כמה תרחישים שבהם קבצים ותיקיות משותפים ב-Drive:
- אם מחבר משתף מסמך, היסטוריית הפעילות של המסמך גלויה לא רק ליוצר, אלא גם למשתמשים המאומתים שאיתם הוא שותף.
- אם מסמך שותף עם משתמש ואז הוגדר כפרטי, המשתמש המאומת יכול לראות את כל היסטוריית הפעילות בזמן שהיה לו גישה, וגם לראות שההרשאות מוגבלות עכשיו.
- אם מסמך לא שותף אף פעם עם משתמש, המשתמש לא יכול לראות היסטוריית פעילות.
שנתחיל?
כדי להפיק את המרב מ-Drive Activity API, קודם צריך לשלב את האפליקציה עם Google Drive API. כדי להתחיל לעבוד עם Drive Activity API, כדאי ללמוד איך ליצור פרויקט ולהעניק הרשאה לבקשות. לחלופין, תוכלו להיכנס ישר לעניין ולקרוא על פעילויות בחומר העזר בנושא API.