קישור חשבון Google באמצעות OAuth

החשבונות מקושרים באמצעות תהליכים מרומזים וקודי הרשאה של OAuth 2.0, בהתאם לתקנים המקובלים בתחום. השירות צריך לתמוך בנקודות קצה של הרשאה והחלפת אסימונים שתואמות ל-OAuth 2.0.

在隐式流程中，Google 会在用户的浏览器中打开您的授权端点。成功登录后，您将向 Google 返回一个长期访问令牌。现在，此访问令牌会包含在 Google 发送的每个请求中。

在授权代码流程中，您需要两个端点：

  • 授权端点，用于向尚未登录的用户显示登录界面。授权端点还会创建一个短期授权代码，以记录用户对所请求访问权限的同意情况。

  • 令牌交换端点，负责两种类型的交换：

    1. 使用授权代码换取长期有效的刷新令牌和短期有效的访问令牌。当用户完成账号关联流程时，就会发生此交换。
    2. 将长期有效的刷新令牌换成短期有效的访问令牌。当 Google 需要新的访问令牌（因为现有访问令牌已过期）时，就会发生这种交换。

选择 OAuth 2.0 流程

虽然隐式流程更易于实现，但 Google 建议通过隐式流程签发的访问令牌永不过期。这是因为，在隐式流程中，令牌过期后，系统会强制用户重新关联其账号。如果您出于安全考虑需要令牌过期，我们强烈建议您改用授权码流程。

设计准则

本部分介绍了您为 OAuth 关联流程托管的用户屏幕的设计要求和建议。在 Google 应用调用该 API 后，您的平台会向用户显示登录 Google 页面和账号关联意见征求界面。同意关联账号后，系统会将用户重定向回 Google 的应用。

此图展示了用户将其 Google 账号与您的身份验证系统相关联的步骤。第一个屏幕截图显示了用户从您的平台发起的关联。第二张图片显示用户登录 Google，第三张图片显示用户同意并确认将其 Google 账号与您的应用相关联。最后一张屏幕截图显示 Google 应用中成功关联的用户账号。
图 1.账号关联用户登录 Google 和同意屏幕。

要求

  1. 您必须说明用户的账号将与 Google 相关联，而非 Google Home 或 Google 助理等特定 Google 产品相关联。

建议

建议您执行以下操作：

  1. 显示 Google 的隐私权政策。在同意屏幕上添加指向 Google 隐私权政策的链接。

  2. 要共享的数据。使用清晰简洁的语言告知用户 Google 需要哪些用户数据以及原因。

  3. 添加醒目的号召性用语。在用户同意页面上提供明确的号召性用语，例如“同意并关联”。这是因为用户需要了解他们需要与 Google 分享哪些数据才能关联账号。

  4. 可以取消。为用户提供返回或取消链接的途径，如果用户选择不进行关联。

  5. 明确的登录流程。确保用户有明确的 Google 账号登录方法，例如用户名和密码字段或使用 Google 账号登录。

  6. 能够解除关联。提供一种可让用户解除关联的机制，例如指向您平台上账号设置的网址。或者，您也可以添加指向 Google 账号的链接，以便用户管理其关联的账号。

  7. 能够更改用户账号。建议用户切换账号的方法。如果用户通常拥有多个账号，这种做法尤为有益。

    • 如果用户必须关闭意见征求界面才能切换账号，请向 Google 发送可恢复的错误，以便用户可以使用 OAuth 关联和隐式流程登录所需的账号。

  8. 添加您的徽标。在意见征求页面上显示您的公司徽标。 按照您的样式准则放置徽标。如果您还想显示 Google 的徽标，请参阅徽标和商标。

创建项目

如需创建项目以使用账号关联功能，请执行以下操作：

  1. Go to the Google API Console.
  2. לחץ על צור פרויקט .
  3. הזן שם או קבל את ההצעה שנוצרה.
  4. אשר או ערוך את כל השדות שנותרו.
  5. לחץ על צור .

לצפייה במזהה הפרוייקט שלך:

  1. Go to the Google API Console.
  2. מצא את הפרוייקט שלך בטבלה בדף הנחיתה. מזהה הפרויקט מופיע בעמודה מזהה .

Google 账号关联流程包含一个权限请求页面，用于告知用户请求访问其数据的应用、应用请求访问的数据类型以及适用的条款。您需要先配置 OAuth 权限请求页面，然后才能生成 Google API 客户端 ID。

  1. 打开 Google API 控制台的 OAuth 同意屏幕页面。
  2. 如果出现提示，请选择您刚刚创建的项目。

  3. 在“OAuth 同意屏幕”页面上，填写表单，然后点击“保存”按钮。

    应用名称：征求用户同意的应用的名称。该名称应准确反映您的应用，并与用户在其他地方看到的应用名称一致。应用名称将显示在账号关联意见征求界面上。

    应用徽标：权限请求页面上显示的一张图片，用以让用户认出您的应用。该徽标会显示在账号关联意见征求页面和账号设置中

    支持电子邮件：供用户就其是否同意的问题与您联系。

    Google API 的范围：借助范围，您的应用可以访问用户的私密 Google 数据。对于 Google 账号关联用例，默认范围（电子邮件地址、个人资料、openid）已足够，您无需添加任何敏感范围。通常，最佳做法是在需要访问权限时逐步请求相应权限范围，而不是提前请求。了解详情。

    已获授权的网域：为了保护您和您的用户，Google 只允许使用 OAuth 进行身份验证的应用使用已获授权的网域。您应用的链接必须托管在已获授权的网域上。了解详情。

    应用首页链接：应用的首页。必须托管在已获授权的网域上。

    应用隐私权政策链接：显示在 Google 账号关联意见征求界面上。必须托管在已获授权的网域上。

    应用服务条款链接（可选）：必须托管在已获授权的网域上。

    图 1. 虚构应用 Tunery 的 Google 账号关联意见征求界面

  4. 查看“验证状态”，如果您的应用需要验证，请点击“提交以供验证”按钮，以提交您的应用以供验证。如需了解详情，请参阅 OAuth 验证要求。

הטמעת שרת OAuth

כדי לתמוך בזרם הענקת גישה משתמע ב-OAuth 2.0, השירות יוצר הרשאה נקודת הקצה שזמינה ב-HTTPS. נקודת הקצה (endpoint) הזו אחראית לאימות קבלת הסכמה מהמשתמשים לצורך גישה לנתונים. נקודת הקצה של ההרשאה שמציג ממשק משתמש לכניסה למשתמשים שעדיין לא מחוברים לחשבון, להסכים להרשאת הגישה המבוקשת.

כאשר אפליקציה של Google צריכה לשלוח קריאה לאחד מממשקי ה-API המורשים של השירות שלכם: Google משתמשת בנקודת הקצה הזו כדי לקבל מהמשתמשים הרשאה לקרוא לממשקי ה-API האלה בשמם.

בסשן זרם הענקת גישה משתמע ב-OAuth 2.0 ש-Google יזמה, התהליך הבא:

  1. Google פותחת את נקודת הקצה להרשאה בדפדפן של המשתמש. נכנס לחשבון, אם הוא עדיין לא מחובר, ומעניק ל-Google הרשאה לגשת לנתונים שלהם באמצעות ה-API, אם הוא עדיין לא העניק הרשאה.
  2. השירות שלכם יוצר אסימון גישה ומחזיר אותו אל Google. כדי לעשות את זה, צריך להפנות את דפדפן המשתמש בחזרה ל-Google עם הגישה האסימון שמצורף לבקשה.
  3. Google קוראת לממשקי ה-API של השירות ומצרפת את אסימון הגישה עם בכל בקשה. השירות שלך מאמת שאסימון הגישה מעניק ל-Google הרשאה לגשת ל-API ואז משלימה את הקריאה ל-API.

טיפול בבקשות הרשאה

כשאפליקציה של Google צריכה לבצע קישור חשבונות דרך OAuth 2.0 זרם הענקת גישה משתמע, Google שולחת את המשתמש לנקודת הקצה (endpoint) של ההרשאה עם בקשה שכוללת את הפרמטרים הבאים:

פרמטרים של נקודת קצה להרשאה
client_id מזהה הלקוח שהקצית ל-Google.
redirect_uri כתובת ה-URL שאליה שולחים את התגובה לבקשה הזו.
state ערך של ניהול חשבונות שמועבר אל Google ללא שינוי URI להפניה אוטומטית.
response_type סוג הערך שיוחזר בתשובה. ל-OAuth 2.0 משתמע סוג התגובה הוא תמיד token.
user_locale הגדרת השפה בחשבון Google בקטע RFC5646 שמשמש להתאמה לשוק המקומי של התוכן בשפה המועדפת על המשתמש.

לדוגמה, אם נקודת הקצה להרשאה זמינה ב- https://myservice.example.com/auth, בקשה עשויה להיראות כך:

GET https://myservice.example.com/auth?client_id=GOOGLE_CLIENT_ID&redirect_uri=REDIRECT_URI&state=STATE_STRING&response_type=token&user_locale=LOCALE

כדי שנקודת הקצה להרשאה תטפל בבקשות כניסה, צריך לבצע את הפעולות הבאות שלבים:

  1. צריך לאמת את הערכים client_id ו-redirect_uri כדי למנוע הענקת גישה לאפליקציות לקוח לא מכוונות או שהוגדרו באופן שגוי:

    • צריך לוודא שה-client_id תואם למזהה הלקוח שהוקצו ל-Google.
    • מוודאים שכתובת ה-URL שצוינה ב-redirect_uri נראה כך: 
      https://oauth-redirect.googleusercontent.com/r/YOUR_PROJECT_ID
https://oauth-redirect-sandbox.googleusercontent.com/r/YOUR_PROJECT_ID

  2. לבדוק אם המשתמש נכנס לשירות. אם המשתמש לא חתום להשלים את תהליך הכניסה או ההרשמה לשירות.

  3. יוצרים אסימון גישה שבו Google תשתמש כדי לגשת ל-API. אסימון גישה יכול להיות כל ערך מחרוזת, אבל הוא חייב לייצג באופן ייחודי את למשתמש וללקוח שבשבילם האסימון מיועד והם חייבים להיות ניתנים לניחוש.

  4. לשלוח תגובת HTTP שמפנה מחדש את דפדפן המשתמש לכתובת ה-URL צוין על ידי הפרמטר redirect_uri. יש לכלול את כל את הפרמטרים הבאים בקטע של כתובת ה-URL:

    • access_token: אסימון הגישה שיצרתם כרגע
    • token_type: המחרוזת bearer
    • state: ערך המצב ללא שינוי מהמקור בקשה

    הדוגמה הבאה היא של כתובת ה-URL שתתקבל: 

    https://oauth-redirect.googleusercontent.com/r/YOUR_PROJECT_ID#access_token=ACCESS_TOKEN&token_type=bearer&state=STATE_STRING

ה-handler של Google להפניה אוטומטית מסוג OAuth 2.0 של Google מקבל את אסימון הגישה ומאשר שהערך של state לא השתנה. לאחר ש-Google קיבלה אסימון הגישה של השירות שלך, Google מצרפת את האסימון לשיחות הבאות לממשקי ה-API של השירותים שלכם.

טיפול בבקשות למידע על משתמשים

נקודת הקצה של userinfo היא משאב מוגן ב-OAuth 2.0 שמחזיר תלונות לגבי המשתמש המקושר. ההטמעה והאירוח של נקודת הקצה של userinfo הם אופציונליים, חוץ מאשר בתרחישים הבאים לדוגמה:

אחרי שהאחזור של אסימון הגישה מנקודת הקצה של האסימון מתבצע, Google שולחת בקשה לנקודת הקצה (endpoint) של userinfo כדי לאחזר פרטי פרופיל בסיסיים של המשתמש המקושר.

כותרות של בקשות של נקודות קצה של userinfo
Authorization header אסימון הגישה מסוג נושא.

לדוגמה, אם נקודת הקצה של Userinfo זמינה https://myservice.example.com/userinfo, בקשה עשויה להיראות כך:

GET /userinfo HTTP/1.1
Host: myservice.example.com
Authorization: Bearer ACCESS_TOKEN

כדי שנקודת הקצה של userinfo תטפל בבקשות, מבצעים את השלבים הבאים:

  1. מחלצים את אסימון הגישה מהכותרת Authorization ומחזירים מידע עבור המשתמש שמשויך לאסימון הגישה.
  2. אם אסימון הגישה לא חוקי, צריך להחזיר שגיאה מסוג HTTP 401 מאושר עם שימוש בכותרת התגובה WWW-Authenticate. דוגמה לתגובה עם שגיאה של userinfo: 
    HTTP/1.1 401 Unauthorized
WWW-Authenticate: error="invalid_token",
error_description="The Access Token expired"
    אם מתקבלת תגובה מסוג '401' ללא הרשאה, או כל תגובה אחרת של שגיאה שנכשלה במהלך תהליך הקישור, לא ניתן לשחזר את השגיאה, האסימון שאוחזר יימחק והמשתמש יצטרך להתחיל מחדש את תהליך הקישור.

  3. אם אסימון הגישה תקין, מוחזר ותגובת HTTP 200 עם אובייקט ה-JSON הבא בגוף ה-HTTPS תגובה: 

    {
"sub": "USER_UUID",
"email": "EMAIL_ADDRESS",
"given_name": "FIRST_NAME",
"family_name": "LAST_NAME",
"name": "FULL_NAME",
"picture": "PROFILE_PICTURE",
}
    אם נקודת הקצה (endpoint) של userinfo מחזירה תגובה מוצלחת מסוג HTTP 200, האסימון שאוחזר וההצהרות על זכויות יוצרים יירשמו בחשבון Google של המשתמש.

    תגובה של נקודת הקצה של userinfo
    sub מזהה ייחודי שמזהה את המשתמש במערכת שלכם.
    email כתובת האימייל של המשתמש.
    given_name אופציונלי: השם הפרטי של המשתמש.
    family_name אופציונלי: שם המשפחה של המשתמש.
    name אופציונלי: השם המלא של המשתמש.
    picture אופציונלי: תמונת פרופיל של המשתמש.

אימות ההטמעה

אפשר לאמת את ההטמעה באמצעות הכלי OAuth 2.0 Playground.

בכלי, מבצעים את הפעולות הבאות:

  1. לוחצים על Configuration (הגדרה) כדי לפתוח את חלון ההגדרה של OAuth 2.0.
  2. בשדה תהליך OAuth, בוחרים באפשרות צד הלקוח.
  3. בשדה נקודות קצה של OAuth, בוחרים באפשרות בהתאמה אישית.
  4. מציינים את נקודת הקצה (endpoint) של OAuth 2.0 ואת מזהה הלקוח שהקציתם ל-Google בשדות המתאימים.
  5. בקטע שלב 1, לא בוחרים היקפי גישה של Google. במקום זאת, צריך להשאיר את השדה הזה ריק או להקליד היקף תקין לשרת (או מחרוזת שרירותית אם לא משתמשים בהיקפים של OAuth). בסיום, לוחצים על Authorize API.
  6. בקטעים שלב 2 ושלב 3, מבצעים את התהליך OAuth 2.0 ומוודאים שכל שלב פועל כמו שצריך.

אפשר לאמת את ההטמעה באמצעות הכלי הדגמה של קישור לחשבון Google.

בכלי, מבצעים את השלבים הבאים:

  1. לוחצים על הלחצן כניסה באמצעות חשבון Google.
  2. בוחרים את החשבון שרוצים לקשר.
  3. מזינים את מזהה השירות.
  4. אפשר להזין היקף אחד או יותר שלגביו רוצים לבקש גישה.
  5. לוחצים על התחלת הדגמה.
  6. כשמופיעה הבקשה, מאשרים את האפשרות להביע הסכמה לדחיית בקשת הקישור.
  7. מוודאים שאתם מופנים מחדש לפלטפורמה שלכם.