עיצוב שיחה הוא שפת עיצוב המבוססת על שיחה אנושית (דומה לאופן שבו עיצוב מהותי הוא שפת עיצוב המבוססת על עט ונייר). ככל שממשק משתמש יותר באינטראקציה אנושית, כך יהיה צורך ללמד פחות משתמשים איך להשתמש בו. זהו סינתיסייזר של כמה תחומים עיצוביים, כולל עיצוב ממשק משתמש קולי, עיצוב אינטראקציה, עיצוב ויזואלי, עיצוב תנועה, עיצוב אודיו וכתיבת חוויית משתמש.

תפקידו של מעצב השיחה דומה לתפקיד של אדריכל, כדי למפות את מה שמשתמשים יכולים לעשות במרחב המשותף תוך התייחסות לצרכים של המשתמש ולאילוצים הטכנולוגיים. הם אוספים את השיחה ומגדירים את התהליך ואת הלוגיקה שלו במפרט עיצוב מפורט שמייצג את חוויית המשתמש במלואה. הם משתפים פעולה עם בעלי עניין ומפתחים כדי שיחזרו על התכנון ולהפיח חיים בחוויה.

הפרסונה של המערכת היא השותף שיחה שנוצר כדי להיות החזית של הטכנולוגיה שהמשתמש יקיים איתה אינטראקציה ישירה. הגדרת פרסונה ברורה במערכת היא חיונית כדי להבטיח חוויית משתמש עקבית. אחרת, כל מעצב יתנהג לפי סגנון השיחה האישי שלו והחוויה הכוללת תרגיש לא קשורה.

ב-Google, יצרנו את Google Assistant. כל מה ש-Assistant עושה (לדוגמה, אומרת, כותבת, מציגה, מציעה) ובכל מקום שבו Google Assistant מופיעה (למשל, המראה והתחושה של התוכנה והחומרה) נועדו ליצור פרסונה עקבית.

מפתחים של פעולות של צדדים שלישיים צריכים ליצור פרסונות משלהם. בדרך כלל מתחילים בתיאורי שמות (לדוגמה, ידידותיים, מהימנים) ומצמצמים אותם לרשימה קצרה. הרשימה הזו הופכת לתיאור קצר שמלווה בתמונות. הנחיות מפורטות זמינות במאמר יצירת פרסונה.