אוקטובר 2017
ג'סיקה דין ארלי-צ'ה, מארגנת GDG בסן פרנסיסקו, מספרת סיפור מחזק על המעבר שלה מעמותה לקריירה בהנדסה. בעזרת הניסיון הקודם שלה בניהול מתקן לבריאות הנפש, היא מצאה איך לתמוך בחברי קהילת GDG להתגבר על האתגרים האישיים שלהם, ואיך לעודד אותם להשתמש בכישורים שלהם בניהול קהילות. היא מדברת על בנייה לא רק של קהילה של חברים, אלא גם על קהילה של מארגנים באזור המפרץ.
ג'סיקה, איך הפכת למארגנ/ת הקהילה?
בעלי (הוא מורה במדעי המחשב) לקח אותי ל"Nerd Fair" (כך באמת נקרא האירוע) בפרזנו. הייתי האישה היחידה שם. פגשנו מישהו מ-GTUG (GTUG היה השם ששימש לקהילות המפתחים של Google, לפני שמוינו מחדש ל-GDG), ובעלי החליט שהוא רוצה להיות מעורב באופן פעיל, ומאוחר יותר הוא הופך למארגן.
לפני כן עבדתי בעמותה במשך 10 שנים. עמותות הן הנושא העיקרי של קהילה, ואיך להעצים אחרים, לארגן ולהפגין כדי שתעזבו את הקהילה. השתמשתי בחוויה שלי כדי לעזור לבעלי להנהל את GDG פרזנו. הגדלנו את הקהילה משני חברים, לקבוצה קבועה של כ-30 אנשים, עם צוות מארגנים של 5 אנשים. כל כך נהניתי מההשתתפות בקהילה, והחלטתי לעזוב את העבודה, לעבור לסן פרנסיסקו ולהצטרף למחנה אימונים של תוכנות. אהבתי מאוד את כל מה שקשור בקהילות, ולכן חיפשתי סביבה תומכת ותומכת כדי להתחיל את המסע שלי בתחום ההנדסה. כך גם הצטרפתי ל-GDG San Francisco. אני מלמדת את יסודות התכנות ב-Hackbright Academy בערך כשנתיים. אני גם מתנדבת ב-Latinos in Tech ואני מלמדת פיתוח אפליקציות פרונטליות ב-Girl Develop It.
מה ההבדל בין החוויה שלך כמארגן של GDG בסן פרנסיסקו לבין המארגן של GDG פרזנו?
זה שונה לגמרי. GDG פרזנו היא קהילה קטנה והדוקה. GDG סן פרנסיסקו היא קהילה גדולה ומבוססת. בדרך כלל מגיעים אלינו 100-150 אנשים למפגשים, אבל הם לא מגיעים אליהם באופן קבוע. המפגש הוא הנושא הספציפי שלו. אנחנו מנסים למצוא דרכים ליצירת תחושת קהילה, בנוסף להצגת נושאים מעניינים שמושכים קהל. לדוגמה, לצורך האירוע #DevFest17, חברנו ל-GDG Berkeley ול-GDGFremont כדי לארגן את האירוע יחד. אנחנו עורכים אירוע בן 3 סופי שבוע, עם כנסים בברקלי ובסן פרנסיסקו והאקאתון בפרמונט.
ציינת שניסית לבנות בסיס חברי קהילה. מהם כמה מהדברים שניסית לעזור להם בתהליך הזה?
החלטנו לקיים שתי שיחות במפגשים שלנו במקום רק שיחה אחת. כך יש לנו גיוון רב יותר בקהילה, וגם יש לנו הפסקה טבעית בין אנשים לדבר זה עם זה ולהתחבר. אנחנו מנסים לחשוב איך אפשר לגרום לאנשים לבוא ולהצטרף למפגשים שלנו עבור הקשרים האלה.
באיזו תדירות המפגשים שלך מתבצעים?
אנחנו נפגשים פעם בחודש ויש לנו יוקרה להיפגש במשרד של Google בסן פרנסיסקו. באופן כללי, יש הרבה תחרות על אנשים בסן פרנסיסקו. היכולת לחזות את המפגש בכל חודש, וגם נושאים מעניינים, עוזרת למשוך אנשים בוודאות.
איך בחרת נושאים למפגשים?
שוב, מכיוון שאנחנו בסן פרנסיסקו, אנחנו ברי מזל שהדוברים ניגשים אלינו באופן פעיל. אחת המטרות שלי היא להזמין עוד דוברים זוטרים לשתף את החוויות שלהם כדי ליצור יותר גיוון. בפרזנו היינו צריכים ליצור הרבה תוכן משלנו, כי לא היו דוברים בכלל, כי הקהילה עדיין לא הייתה מבוססת כל כך. בסוף היום, חשוב לבחור נושאים שיעניינו אתכם ואת החברים שלכם.
יש לך טיפים, טריקים או כלים לניהול הסניפים?
אנחנו משתמשים באתר Meetup.com כדי לקדם את המפגשים שלנו. יש לנו ערוץ Slack למארגנים (ולא לחברי הקהילה, כי יש כבר כל כך הרבה קבוצות בסן פרנסיסקו שבהן אנשים לא פעילים מאוד). יש לנו דף LinkedIn, כינוי ב-Twitter ו-Facebook כדי לכסות את כל הערוצים ברשתות החברתיות שבהם חברי המועדון שלנו פעילים.
בדרך כלל מארגנים חדשים מתעניינים מאוד בכל מה שקשור לארגון הקהילות. עם זאת, יכול להיות קשה יותר לשמור על ההתרגשות הזו לאורך זמן. האם הייתה לך חוויה דומה? אם כן, יש לך כמה טיפים שיעזרו למנוע זאת?
בהחלט. אני אוהבת לשמור על שקיפות רבה ככל האפשר לגבי המשמעות של ארגון ו ארגון משימות במקטעים קטנים ביותר שצריך לבצע. אני ממליץ לכולם לבקש עזרה במידת הצורך. אם הם לא רוצים להיות מעורבים יותר, זה בסדר וזה מובן. ארגון קהילה הוא הרבה עבודה ולכולנו יש חיים, עבודה ומשפחות משלנו.
שמתי לב שנשים נכנסות לתפקידי מנהיגות, יש הרבה חששות לגבי כישלון ודברים שלא הולכים טוב. זה עוזר מאוד לבטא את הפחדים האלה ולשמוע שיש רשת תמיכה של קהילה שיכולה 'לתפוס אותך'.
ג'סיקה, האם פעם הרגשת מבוהל כמארגן/ת קהילה? מה עזר לך לעבור את זה?
בדיוק התחחתי השנה והייתי צריך חופשה כדי לתכנן את החתונה שלנו בשלושה חודשים בלבד. לכן, נאלצתי לבקש עזרה ממארגני השותפים שלנו. לפעמים העבודה הופכת לעסוקה מאוד, וכיף לקבל עזרה ממארגנים. בעלי ואני מאזנים זה את זה. בהחלט היו רגעים שלקחתי יותר מדי על עצמי. אני אוהב לדבר באופן יזום ולהראות את הצורך שלי לתמיכה במקום לחכות שהכול יתנתק ממני.
זה מאוד טבעי לי, כי הרקע בעבודה שלי הוא בתחום בריאות הנפש. הפעלתי מתקן שבו מחצית מהצוות שלי הועסקו מהאוכלוסייה בגלל בעיות נפשיות מכל מיני סוגים. אנחנו מבינים איך אפשר לתמוך באנשים ולגרום להם להתגבר על האתגרים שלהם, בלי לגרום להם להרגיש רע, במקום לצפות מהם להתאים לכל רעיון שיש לכם. הגישה "איך אנחנו יכולים לתמוך בכם בפעולה" היא משהו שאנחנו משתפים גם בתוך קהילת מארגני GDG.
נחזור לרגע שבו החלטתם לשנות את הקריירה לגמרי. מה היה הרגע המכריע של השינוי הזה?
עבודה בבריאות הנפש מתרוקנת מאוד רגשית. הנקודה החשובה ביותר עבורי הייתה שמישהו במתקן שאני ניהלתי הלך לעולמו. ידעתי שלא אוכל לעשות את זה כל החיים שלי. לא חשבתי לתכנת כאפשרות קריירה. חשבתי, אני עמותה ורציתי לעשות תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית, כי מאוד נהניתי לעבוד עם אנשים.
לכן היו לי כמה שאלות כשבעלי הציע שאשתמש במדעי המחשב. אבל למדתי שיעור במכללה קהילתית וחצי ממנו, והתחלתי לאהוב אותו. נהניתי מהתהליך של פתרון הבעיות, אבל היו לי גם הרבה פחדים. הרגשתי פגיע מתוך ידיעה שאני לא גאון/מתמטיקאי. שאלתי את עצמי, "איך אני יכול להיכנס לתחום ולהיות תחרותי עם מישהו שיש לו תואר של 4 שנים בתחום הזה?" האקדמייט הייתה מקום מצוין בשבילי, כי זו הייתה סביבה שלא גרמה לי להרגיש לא מאובטח. עדיין, היה צורך בשיחה עצמית במובן מסוים, שזה בסדר לא לדעת הכול (ולהיכשל), כי זה מהות תהליך הלמידה.
מהן כמה מציוני הדרך הבולטים עבורך בהיסטוריה של הסניף?
עברו שנים מאז שפסטיבל GDG בסן פרנסיסקו יצא ל-DevFest, ובשנה שעברה (ב-2016) הצלחנו לארגן DevFest תוך 6 שבועות בלבד. עשינו את זה ביחד כקהילה – היו לנו יותר מ-15 דוברים והרבה מתנדבים. השנה יש לנו אפשרות לתכנן עוד הרבה קדימה ולעמוד בגמישות במקרים שבהם מישהו יצא מהצוות או מישהו אחר ייכנס אליו. העניין הוא למצוא נקודות חוזק אישיות ולהעניק לאנשים הרשאה להשתמש בהן.
לפי דעתך, אילו פעולות נוספות המפתחים של Google יכולים לעשות כדי לתמוך במארגני הקהילה?
כשמתכננים את DevFest, יש הרבה בעיות בניהול הפיננסי של הסניף – חשוב להבין איך ליצור חשבון, להחזיר את העלויות ואיך לשלם מיסים. כלומר, אין צורך לתת כספים ל-GDG, אלא לספק תבניות ומשאבים בנושא הזה.
באופן כללי, מארגני קבוצות GDG מתעניינים בטכנולוגיה ואין להם תמיד מיומנויות של ניהול קהילה. הדרכה למיומנויות האלה, כולל נושאים כמו התמודדות עם סכסוכים ואפליה, היא תעזור.
גלית, תודה ששיתפת אותנו בסיפור שלך. מהם הדברים שאתה מצפה להם בעתיד הקרוב?
אני כבר מתרגשת לקראת יום האישה הבינלאומי 2018.
בנושא אחר, אני רוצה להזכיר לכולם על הרעיון של לקחת הזדמנות. זה דבר אחד לשמוע אותו, ודבר אחר לגמרי לעשות את זה. אם תנסה לעשות זאת, אתה כבר נהיה אדם טוב יותר ותפגוש אנשים מדהימים כי ניסית. הוא בונה על עצמו. אמירת "כן" מובילה אותך מהזדמנות אחת לאחרת. מדהים לראות את זה.