בחירת היקפים של Google Drive API

המסמך הזה מכיל מידע ספציפי לגבי הרשאות ואימות של Google Drive API. לפני קריאת המסמך הזה, חשוב לקרוא את המידע הכללי על אימות והרשאה ב-Google Workspace במאמר מידע על אימות והרשאה.

הגדרת OAuth 2.0 להרשאה

מגדירים את מסך ההסכמה של OAuth ובוחרים היקפי הרשאה כדי לקבוע איזה מידע יוצג למשתמשים ולבודקים של האפליקציה, ומרשמים את האפליקציה כדי שתוכלו לפרסם אותה בהמשך.

היקפי הרשאה של Drive API

כדי להגדיר את רמת הגישה שמוענקת לאפליקציה, צריך לזהות ולדווח על היקפי הרשאה. היקף הרשאה הוא מחרוזת URI של OAuth 2.0 שמכילה את שם האפליקציה ב-Google Workspace, את סוג הנתונים שהיא ניגשת אליהם ואת רמת הגישה. היקפים הם הבקשות של האפליקציה לעבוד עם נתוני Google Workspace, כולל נתונים מחשבון Google של המשתמשים.

כשמתקינים את האפליקציה, המשתמש מתבקש לאמת את היקפי ההרשאות שהאפליקציה משתמשת בו. באופן כללי, כדאי לבחור את ההיקף הצר ביותר שאפשר ולהימנע משליחת בקשות להיקפים שלא נדרשים לאפליקציה. משתמשים נותנים גישה בקלות רבה יותר להיקפים מוגבלים ומתוארים בבירור.

כשהדבר אפשרי, מומלץ להשתמש בהיקפי גישה לא רגישים, כי הם מעניקים היקף גישה לכל קובץ ומצמצמים את הגישה לתכונות ספציפיות שנחוצות לאפליקציה.

ה-Drive API תומך בהיקפי הגישה הבאים:

קוד ההיקף תיאור שימוש
https://www.googleapis.com/auth/drive.appdata
https://www.googleapis.com/auth/drive.appfolder
הצגה וניהול של נתוני התצורה של האפליקציה ב-Google Drive. מומלץ
לא רגיש
https://www.googleapis.com/auth/drive.install לאפשר לאפליקציות להופיע כאפשרות בתפריט 'פתיחה באמצעות' או בתפריט 'חדש'. מומלץ
לא רגיש
https://www.googleapis.com/auth/drive.file ליצור קבצים חדשים ב-Drive, או לשנות קבצים קיימים, שפתחתם באמצעות אפליקציה או שהמשתמש משתף עם אפליקציה, באמצעות Google Picker API או הכלי לבחירת קבצים באפליקציה. מומלץ
לא רגיש
https://www.googleapis.com/auth/drive.apps.readonly הצגת האפליקציות שמורשות לגשת ל-Drive שלך. רגישות
https://www.googleapis.com/auth/drive הצגה וניהול של כל הקבצים ב-Drive. מוצר שהצפייה בו הוגבלה
https://www.googleapis.com/auth/drive.readonly הצגה והורדה של כל הקבצים ב-Drive. מוצר שהצפייה בו הוגבלה
https://www.googleapis.com/auth/drive.activity הצגת רשומות הפעילות של הקבצים ב-Drive והוספת פעילויות. מוצר שהצפייה בו הוגבלה
https://www.googleapis.com/auth/drive.activity.readonly הצגת רשומות הפעילות של הקבצים ב-Drive. מוצר שהצפייה בו הוגבלה
https://www.googleapis.com/auth/drive.meet.readonly צפייה בקבצים ב-Drive שנוצרו או נערכו ב-Google Meet. מוצר שהצפייה בו הוגבלה
https://www.googleapis.com/auth/drive.metadata הצגה וניהול של מטא-נתונים של קבצים ב-Drive. מוצר שהצפייה בו הוגבלה
https://www.googleapis.com/auth/drive.metadata.readonly הצגת מטא-נתונים של קבצים ב-Drive. מוצר שהצפייה בו הוגבלה
https://www.googleapis.com/auth/drive.scripts שינוי התנהגות הסקריפטים של Google Apps Script שלך. מוצר שהצפייה בו הוגבלה

העמודה 'שימוש' בטבלה שלמעלה מציינת את רמת הרגישות של כל היקף, בהתאם להגדרות הבאות:

  • מומלץ / לא רגיש: ההיקפים האלה מספקים את ההיקף הקטן ביותר של גישה להרשאות, והם דורשים רק אימות בסיסי של אפליקציות. מידע על הדרישה הזו מופיע במאמר דרישות האימות.

  • מומלץ / רגיש: היקפי ההרשאות האלה מספקים גישה לנתוני משתמשים ספציפיים ב-Google, שהמשתמש העניק לאפליקציה הרשאה לגשת אליהם. כדי להשתמש בהיקפי הרשאות כאלה, צריך לעבור אימות נוסף של האפליקציה. למידע על הדרישה הזו, ראו דרישות להיקפים רגישים ומוגבלים.

  • מוגבלת: היקפי הגישה האלה מספקים גישה רחבה לנתוני המשתמשים ב-Google, וצריך לעבור תהליך אימות של היקף גישה מוגבל. מידע נוסף על הדרישה הזו זמין במאמרים המדיניות של Google בנושא נתוני משתמשים בשירותי API ודרישות נוספות להיקפי API ספציפיים. אם אתם מאחסנים נתונים בהיקף מוגבל בשרתים (או משדרים), צריך לעבור בדיקת אבטחה.

אם האפליקציה שלכם זקוקה לגישה לממשקי Google API אחרים, תוכלו להוסיף גם את ההיקפים האלה. למידע נוסף על היקפי ההרשאות של Google API, תוכלו לקרוא את המאמר שימוש ב-OAuth 2.0 לגישה ל-Google APIs.

למידע נוסף על היקפים ספציפיים של OAuth 2.0, ראו היקפי OAuth 2.0 ל-Google APIs.

אימות OAuth

כדי להשתמש בהיקפי OAuth מסוימים, יכול להיות שהאפליקציה תצטרך לעבור את מרכז העזרה לאימות אפליקציות ב-OAuth. כדאי לקרוא את השאלות הנפוצות בנושא אפליקציות OAuth כדי לקבוע מתי צריך לאמת את האפליקציה ואיזה סוג אימות נדרש. מידע נוסף זמין בהתנאים וההגבלות של Google Drive.

מתי כדאי להשתמש בהיקף מוגבל

ב-Drive, רק סוגי האפליקציות הבאים יכולים לגשת להיקפי הרשאות מוגבלים:

  1. אפליקציות אינטרנט ואפליקציות ספציפיות לפלטפורמה שמספקות סנכרון מקומי או גיבוי אוטומטי של קבצים ב-Drive של המשתמשים.
  2. אפליקציות פרודוקטיביות ואפליקציות חינוכיות שממשק המשתמש שלהן עשוי לכלול אינטראקציה עם קבצים ב-Drive (או עם המטא-נתונים או ההרשאות שלהם). אפליקציות לפרודוקטיביות כוללות אפליקציות לניהול משימות, לכתיבה של הערות, לתקשורת עם קבוצות עבודה ואפליקציות לשיתוף פעולה בכיתה.
  3. אפליקציות דיווח ואבטחה שמספקות למשתמשים או ללקוחות תובנות לגבי האופן שבו הקבצים משותפים או ניגשים אליהם.

כדי להמשיך להשתמש בהיקפי גישה מוגבלים, עליכם להכין את האפליקציה לאימות בהיקף גישה מוגבל.

העברת אפליקציה קיימת מתחומים מוגבלים

אם פיתחתם אפליקציית Drive בעזרת אחד מההיקפים המוגבלים, מומלץ להעביר את האפליקציה לשימוש בהיקף לא רגיש, כי היא מעניקה היקף גישה לכל קובץ ומצמצמת את הגישה לתכונות ספציפיות שנדרשות על ידי אפליקציה. אפליקציות רבות פועלות עם גישה לכל קובץ ללא שינוי. אם אתם משתמשים בבורר קבצים משלכם, מומלץ לעבור ל-Google Picker API שתומך במלואו בהיקפים שונים.

היתרונות של היקף הרשאות OAuth‏ drive.file

שימוש בהיקף ההרשאות drive.file של OAuth וב-Google Picker API מאפשר לכם לשפר את חוויית המשתמש ואת הבטיחות באפליקציה.

היקף ההרשאות ל-OAuth drive.file מאפשר למשתמשים לבחור אילו קבצים לשתף עם האפליקציה, וכך נותן להם יותר שליטה וביטחון שהגישה של האפליקציה לקבצים שלהם מוגבלת ומאובטחת יותר. לעומת זאת, אם תדרשו גישה רחבה לכל הקבצים ב-Drive, יכול להיות שהמשתמשים יפסיקו להשתמש באפליקציה. ריכזנו כאן כמה סיבות לשימוש בהיקף drive.file:

  • נוחות השימוש: ההיקף drive.file פועל עם כל משאבי ה-REST של Drive API, כלומר אפשר להשתמש בו באותו אופן שבו משתמשים בהיקפי OAuth רחבים יותר.

  • תכונות: Google Picker API מספק ממשק דומה לממשק המשתמש של Drive. זה כולל כמה תצוגות שבהן מוצגות תצוגות מקדימות ותמונות ממוזערות של קובצי Drive, וגם חלון מודאלי מובנה, כך שהמשתמשים אף פעם לא יוצאים מהאפליקציה הראשית.

  • נוחות: אפליקציות יכולות להחיל מסננים על סוגים מסוימים של קבצים ב-Drive (כמו Google Docs, Sheets ותמונות) באמצעות מסנן בקובצי Google Picker.

בנוסף, מכיוון ש-drive.file הוא לא רגיש, הוא מאפשר תהליך אימות יעיל יותר.

שמירת אסימוני רענון

שומרים את אסימוני הרענון באחסון מאובטח לטווח ארוך וממשיכים להשתמש בהם כל עוד הם בתוקף.