מזהים

ברוב הישויות של Google Ads יש שיטה getId() שמחזירה את המזהה שלהן. ברוב המקרים אין צורך במזהים, אבל הם יכולים להיות שימושיים כש

עבודה עם דוחות

מזהים הם דרך טובה לקשר בין שורה בדוח לבין הישות בפועל ב-Google Ads.

שמירה על מיפוי עם מאגר נתונים חיצוני

יכול להיות שכבר יש לכם מידע שמבוסס על מזהים שמאוחסן במסד הנתונים שלכם.

רוצים לשפר את הביצועים

שליפה לפי מזהים היא לרוב מהירה יותר מאפשרויות אחרות. גם הקוד לאחזור ישות אחת קצת יותר פשוט:

let campaigns = AdsApp.campaigns()
   .withIds([678678])
   .get();
// versus
let campaigns = AdsApp.campaigns()
   .withCondition("Name='My Campaign'")
   .get();

ייחודיות

מזהי הקמפיינים ומזהי הקבוצות של המודעות הם ייחודיים: אף שני קמפיינים או שתי קבוצות של מודעות לא יחלקו את אותו מזהה. לעומת זאת, למודעות ולמילות מפתח יש מזהים מורכבים: מזהה ייחודי של מילת מפתח הוא שילוב של מזהה קבוצת המודעות ומזהה מילת המפתח. באופן דומה, מזהה ייחודי של מודעה הוא שילוב של מזהה קבוצת המודעות ומזהה המודעה. יש לכך השלכות על האופן שבו מתבצעת הקריאה של selector.withIds().

במקרה של קמפיינים וקבוצות של מודעות, selector.withIds() מצפה למערך של מספרים:

let ids = [123123, 234234, 345345];
let campaignSelector = AdsApp.campaigns().withIds(ids);

לעומת זאת, כשמדובר במודעות ובמילות מפתח, selector.withIds() צריך מערך של מערכים בני שני רכיבים, כשהרכיב הראשון הוא מזהה קבוצת המודעות. קטע הקוד הבא מאחזר שלוש מילות מפתח מקבוצת מודעות:

let adGroupId = 123123;
let keywordSelector = AdsApp.keywords().withIds([
    [adGroupId, 234234],
    [adGroupId, 345345],
    [adGroupId, 456456]
]);

אותו מבנה חל גם כשמאחזרים מודעות.

מזהים זמניים

כשעובדים עם בקשת שינוי עם כמה פעולות, לפעמים צריך להשתמש במזהים זמניים כדי לקשר בין משאבים, כי השמות המלאים של המשאבים לא יהיו זמינים עד שתקבלו את תגובת ה-API. מזהים זמניים חייבים להיות מספרים שליליים שמתחילים ב-‎-1, ולא יכולים לחזור על עצמם באותה בקשת שינוי. כדי להשתמש במזהים זמניים בצורה יעילה, צריך לכתוב קוד שיבטיח שלא ייצרו מזהים זמניים כפולים:

let nextId = -1;

function getNextTempId() {
    const ret = nextId;
    nextId -= 1;
    return ret;
}

כל קריאה עוקבת לפונקציה getNextTempId תחזיר מספר שקטן באחד מהמספר הקודם. כל המזהים הזמניים חייבים להיות שליליים, לכן מתחילים מ-‎-1.

מזהים זמניים לא נשמרים בין משימות או בקשות לשינוי. כדי להפנות למשאב שנוצר בבקשת שינוי קודמת, צריך להשתמש בשם המשאב בפועל.