אפליקציות ללא התקנה ל-Android מאפשרות להריץ אפליקציות ל-Android באופן מיידי, ללא צורך בהתקנה. המדריך הזה מיועד לבעלי אפליקציות שרוצים לייצר הכנסות מאפליקציה ללא התקנה ל-Android באמצעות AdMob.
דרישות מוקדמות
- להשתמש ב-Android Studio 3.0 Canary 1 ואילך
- Instant Apps Development SDK
- Android SDK Platform O
- טירגוט ל-Android API ברמה 14 ואילך
ייבוא של Mobile Ads SDK
אפליקציות מיידיות ל-Android צריכות להיות מחולקות למודולים שניתנים לתיוג בכתובת URL, בגודל של עד 4MB. כדי לעמוד במגבלת הגודל הזו, מומלץ להשתמש ב-Google Mobile Ads Lite SDK במקום בגרסה הרגילה. מידע נוסף על Lite SDK, כולל המגבלות שלו, זמין במדריך ל-Lite SDK.
אפשר לייבא לאפליקציות את Google Mobile Ads Lite SDK באמצעות יחסי תלות ב-Gradle. פותחים את קובץ build.gradle ברמת האפליקציה ומחפשים את הקטע dependencies.
dependencies {
implementation fileTree(dir: 'libs', include: ['*.jar'])
implementation 'androidx.appcompat:appcompat:1.2.0'
implementation 'com.google.android.gms:play-services-ads-lite:23.5.0'
...
}
מוסיפים את השורה המודגשת שלמעלה, שמורה ל-Gradle לאחזר את הגרסה העדכנית ביותר של Mobile Ads Lite SDK. בסיום, שומרים את הקובץ ומבצעים סנכרון של Gradle.
ערכת ה-SDK ל-Lite מופצת כחלק מ-Google Repository, כך שיכול להיות שתופיע הודעה מ-Android Studio עם בקשה להתקין אותה. אם כן, צריך רק לאשר את ההורדה ו-Android Studio יטפל בכל השאר.
השלבים הבאים
כדי להציג מודעות AdMob וליצור הכנסות, צריך להפעיל את Mobile Ads SDK ולבחור פורמט מודעה.
תהליך בחירת הרשת (Mediation) באפליקציות ללא התקנה
אין תמיכה רשמית בבחירת רשת (Mediation) של Google כשמפעילים מונטיזציה באפליקציות Android Instant באמצעות AdMob. באפליקציות מיידיות, כל תוכן האינטרנט שמוצג צריך להיטען בחיבור מאובטח. מודעות מ-AdMob עומדות בדרישות האלה, אבל יכול להיות שמודעות מרשתות מודעות של צד שלישי לא עומדות בהן. לכן, מומלץ ליצור יחידת מודעות חדשה שלא משתמשת בתהליך בחירת הרשת כשמפעילים מונטיזציה באפליקציה מיידית ל-Android באמצעות AdMob.