הרשאה

כל בקשה שהאפליקציה שולחת ל-AdMob API חייבת לכלול אסימון הרשאה. אסימון ההרשאה גם מזהה את האפליקציה שלכם ב-Google.

הסבר על פרוטוקולים של הרשאות

כדי לאשר בקשות, האפליקציה חייבת להשתמש בפרוטוקול OAuth 2.0. אין תמיכה בפרוטוקולים אחרים של הרשאות. אם האפליקציה משתמשת בכניסה באמצעות חשבון Google, היבטים מסוימים של ההרשאות מטופלים באופן אוטומטי.

הרשאת בקשות עם פרוטוקול OAuth 2.0

כל הבקשות ל-API של AdMob חייבות להיות מאושרות על ידי משתמש מאומת.

התהליך הזה מבוסס על מזהה לקוח של OAuth.

קבלת מזהה לקוח ב-OAuth

או ליצור חשבון בדף פרטי הכניסה.

הפרטים או ה"זרימה" של תהליך ההרשאה עם OAuth 2.0 עשויים להשתנות מעט, בהתאם לסוג האפליקציה שאתם מפתחים. התהליך הכללי הבא חל על כל סוגי האפליקציות:

1. כשהאפליקציה צריכה גישה לנתונים של משתמשים, היא מעבירה ל-Google בקשת גישה בהיקף ספציפי.
2. Google מציגה למשתמש מסך הסכמה ומבקשת לאשר לאפליקציה לשלוח בקשה לחלק מהנתונים שלו.
3. אם המשתמש מסכים, האפליקציה מקבלת מ-Google אסימון גישה לטווח קצר.
4. האפליקציה מבקשת את נתוני המשתמש ומצרפת לבקשה את אסימון הגישה.
5. אם Google תקבע שהבקשה והאסימון תקפים, היא תחזיר את הנתונים המבוקשים.

חלק מתהליכי העבודה כוללים שלבים נוספים, כמו שימוש באסימוני רענון כדי לקבל אסימוני גישה חדשים. למידע מפורט על תהליכי העבודה לסוגים שונים של אפליקציות, ניתן לעיין בתיעוד של OAuth 2.0 של Google.

הפרטים לגבי היקפי OAuth 2.0 של AdMob API:

היקף	משמעות
https://www.googleapis.com/auth/admob.readonly	הצגת כל הנתונים ב-AdMob. הנתונים האלה יכולים לכלול פרטי חשבון, הגדרות של מלאי שטחי פרסום ותהליך בחירת הרשת (Mediation), דוחות ונתונים אחרים. לא ייקרא מידע אישי רגיש כמו פרטי תשלומים או פרטי קמפיינים.
https://www.googleapis.com/auth/admob.report	לראות את דוחות הרווחים וביצועי המודעות. הצגת מזהה בעל האפליקציה, אזור הזמן וקוד המטבע שמוגדר כברירת מחדל.

כדי לבקש גישה באמצעות פרוטוקול OAuth 2.0, האפליקציה שלכם זקוקה למידע על ההיקף ולמידע ש-Google מספקת בזמן רישום האפליקציה (כמו מזהה לקוח וסוד לקוח).

טיפ: ספריות הלקוח של Google APIs יכולות לטפל בחלק מתהליך ההרשאה עבורכם. הם זמינים במגוון שפות תכנות. לפרטים נוספים, ראו דף עם ספריות ודוגמאות.