בחירת שיטה לשיתוף תוכן

בדף הזה מתוארות שיטות מומלצות למפתחים לשיתוף גישה לתוכן מבוקר. אפשר לעדכן את ההרשאות לפני שמתחילים פעילות משותפת או במהלך הפעילות.

מומלץ מאוד להטמיע שיטה שיוצרת כמה שפחות חיכוך או שיבושים למשתמשים. המפתחים צריכים לשמור על איזון בין המגבלות במודל בקרת הגישה של האפליקציה לבין דרישות האבטחה, ובין שיבושים אפשריים בחוויית המשתמש.

בהמשך מוסבר איך נותנים גישה לפעילויות שיתופיות.

הענקת אסימון גישה זמני (מומלץ)

טוקן גישה זמני (עם תוקף מוגבל) מספק למשתמש פרטי גישה ואבטחה שתקפים למשך תקופה מוגדרת. מידע נוסף על הגדרת גישה זמנית

הגישה הזו יוצרת הכי פחות חיכוך עם המשתמשים. התוכן נגיש לכל מי שיש לו את הקישור ואת אסימון הגישה הזמני. למשתמשים יש גישה רק למשך הזמן שצוין באסימון, שנוצר ברגע שהיוזם מתחיל את הפעילות.

אפשר לשתף טוקן באמצעות מצב התחלת הפעילות. אפשר לממש את האסימון כדי לקבל גישה זמנית לתוכן. אסימון הגישה הזמני לא תלוי בזמן שבו התוכן נוצר. הגישה הזו מתאימה לתוכן חדש וקיים.

בטבלה הבאה מוצגים היתרונות והחסרונות של השיטה הזו:

יתרונות	חסרונות
הכי פחות קשיים למשתמשים	סיכון לשיתוף יתר של תוכן
אנשים יכולים להצטרף אחרי שהפעילות התחילה
לא נדרש ידע מראש על המשתתפים

שיתוף לפני תחילת הפעילות

גישה חלופית היא לתכנן את התוסף ל-Meet כך שיוצג למשתמש שהתחיל את הפעילות חלון עם בקשה לעדכן את ההרשאות לפני תחילת הפעילות.

בטבלה הבאה מוצגים היתרונות והחסרונות של השיטה הזו:

יתרונות	חסרונות
שיתוף מפורש מצמצם את הסיכונים	קשה לקבוע מי המשתתפים
	כמות בינונית של חיכוך או הפרעות באישור הגישה כשאנשים מצטרפים

שיתוף על פי דרישה

זהו גישה תגובתית שבה יוזם הפעילות מאשר בקשות בזמן אמת כשמשתמשים מבקשים גישה לתוכן. השיטה הזו עלולה לגרום לחיכוך רב עם המשתמשים אם המשתתפים לא נקבעים בצורה נכונה. לכן, זו האפשרות הכי פחות מומלצת.

בטבלה הבאה מוצגים היתרונות והחסרונות של השיטה הזו:

יתרונות	חסרונות
לא נדרש ידע מראש על המשתתפים	גורם לחיכוך גבוה ומפריע למהלך הפגישה
שיתוף מפורש מצמצם את הסיכונים	נדרש נתיב לעדכון הרשאות התוכן אחרי שהפעילות התחילה