סקירה כללית

שותפי Google יכולים לספק ל-Google נתוני תפריט מובְנים באמצעות השילוב של 'הזמנות' מקצה לקצה, לשימוש בקטע תפריט בפרופיל העסק של המסעדה ב-Google ובנקודות כניסה אחרות בממשקי Google לצרכנים.

הטמעת נתוני התפריט מתבצעת באמצעות פידים כלליים. לפני שמתחילים:

  1. חשוב לוודא שסיימתם את הגדרת החשבון.
  2. הסבר על תהליך ההעלאה של פיד גנרי
  3. איך מגדירים את החשבון להעלאות של פידים כלליים

סכימה

כאן אפשר למצוא את הסכימה המלאה של התפריט.

יצירת פידים של תפריטים והעלאה שלהם

כשאתם יוצרים ומעלים פידים של תפריטים, חשוב לפעול לפי ההנחיות והכללים הבאים:
  • כדי לספק פרטים על המסעדה, פועלים לפי מפרט הנתונים שמתואר במאמר פיד של מוֹכר. קובץ JSON לדוגמה זמין בקובץ ה-JSON לדוגמה. שמות של קובצי נתונים צריכים להיות ייחודיים בין ההעלאות. מומלץ לכלול חותמת זמן בשם הקובץ, לדוגמה, menu1_1633621547.json
  • בתיאור של קבוצת הקבצים של פיד התפריט, מגדירים את השדה name לערך google.food_menu. דוגמה לתוכן של קובץ המתאר מופיעה בדוגמה לקובץ JSON של מתאר. השמות של קובצי התיאורים צריכים להיות ייחודיים בין ההעלאות. מומלץ לכלול חותמת זמן בשם הקובץ, לדוגמה, descriptor_1633621547.filesetdesc.json. צריך להעלות את קובץ המתאר לתיבת הדואר הנכנס הגנרית של SFTP כחלק מפיד התפריט.
  • צריך להעלות פידים לחשבון ה-SFTP הגנרי ב-Dropbox בתדירות יומית כעדכונים מלאים.
  • להגביל את הפיד ל-1,000 פלחים (קבצים), כפי שמתואר בקטע שימוש בתיבת הדואר הנכנס של הפיד הגנרי

סטטוס הטמעת הפיד מופיע בקטע פידים > היסטוריה בפורטל השותפים. פרטי ה-dropbox של SFTP של הפיד מופיעים בקטע הגדרות > פידים בפורטל השותפים.

בחירת תיבות dropbox של פידים

איור 1: פרטים כלליים של חשבון SFTP ב-Dropbox

סטטוס הטמעת הפיד מופיע בקטע פידים > היסטוריה בפורטל השותפים. פרטי ה-dropbox של SFTP של הפיד מופיעים בקטע הגדרות > פידים בפורטל השותפים.

עבודה עם אפשרויות של פריטי תפריט

אפשר לציין את האפשרויות של פריטי התפריט באמצעות ה-proto‏ MenuItemOption. חוויית המשתמש המדויקת תלויה בממשק Google. האפשרויות של פריטי התפריט מוצגות כרשימה רגילה מתחת לפריט התפריט. דוגמה:

תמחור פריטים בתפריט עם אפשרויות

איור 2: למנה 'פיתות עם רוטב' יש שתי אפשרויות בתפריט: קטנה וגדולה

אפשרויות של פריטים בתפריט נתמכות רק אם יש דרישה לבחירת אחת מהאפשרויות במסגרת המנה. לדוגמה, כשמזמינים פיצה, הגודל הוא אפשרות חובה. אין תמיכה באפשרויות אופציונליות של פריטי תפריט (למשל, 'אפשרות להוסיף אבוקדו'), ואין לכלול אותן בפיד.

מאחר שהאפשרויות של פריטי התפריט מוצגות כרשימה רגילה אחת, שותפים עם כמה קבוצות של אפשרויות נדרשות לפריט תפריט אחד (לדוגמה, לאטה עם אפשרויות לגבי גודל וחלב) צריכים להחליט איך להציג את האפשרויות האלה ב-Google. Google ממליצה לפעול לפי ההנחיות הבאות:

  • אם רק קבוצת אפשרויות אחת נדרשת ומשפיעה על המחיר, מומלץ לכלול את קבוצת האפשרויות הזו בפידים.
  • בכל המקרים האחרים, השותף הוא זה שקובע איך לייצג את האפשרויות של פריטי התפריט. לא מומלץ ליצור רשימות ארוכות של אפשרויות לכל השילובים האפשריים של האפשרויות. מומלץ להימנע מהמבנה הבא של האפשרויות:
    • בוריטוס עוף
    • בוריטוס עוף עם גבינה
    • בוריטוס עוף עם סלסה
    • בוריטוס עוף עם סלסה וגבינה
    • בוריטוס עוף עם גואקמולה
    • בוריטוס עוף עם גוואקמולה וסלסה

כשכוללים אפשרויות של פריטי תפריט מתחת לפריט תפריט, אפשר:

  • לפריט התפריט צריכה להיות לפחות הצעה אחת עם מחיר (במקרים שבהם האפשרויות של פריט התפריט לא משפיעות על המחיר).
  • לפריט התפריט צריכה להיות קבוצה של אפשרויות, כאשר המחיר של כל אפשרות מוגדר למחיר הכולל של הפריט עם האפשרות הזו שנבחרה.

צריך לציין את המחיר רק לפריט התפריט או לאפשרויות שלו, אבל לא לשניהם.

מסעדות עם כמה תפריטים

למסעדה אחת (ישות) יכול להיות רק תפריט אחד. במסעדה שיש לה כמה תפריטים (כלומר תפריטים נפרדים לארוחת צהריים ולארוחת ערב), אפשר לשלב את כל התפריטים בתפריט אחד באמצעות MenuSections (כלומר תפריט אחד עם קטע לארוחת צהריים וקטע לארוחת ערב). התפריט שייווצר יהיה במבנה הבא:

  • תפריט
    • קטע ארוחת צהריים
      • מרקים
        • מרק 1
        • מרק 2
      • כריכים
        • כריך 1
        • Sandwich 2
    • הקטע 'ארוחת ערב'
      • מפעילי התרחיש
        • Starter 1
        • Starter 2
      • רשתות ראשיות
        • מנה עיקרית 1
        • מנה עיקרית 2

שיתוף תפריטים בין מסעדות

אפשר לשתף תפריט אחד בין כמה מסעדות על ידי הוספת כל המסעדות לרשימת merchant_ids של התפריט. חשוב לזכור שברשימה הזו אפשר להזין מזהי ישויות של שותפים שמשתמשים בפיד Entity.

שיטות מומלצות

בהמשך מפורטות שיטות מומלצות לפיתוח פידים של תפריטים.

  • אפשר לשייך רק תפריט אחד למסעדה.
  • מציינים את השפה המועדפת כשפה הראשונה ב-TextField. אם שולחים כמה אובייקטים מסוג LocalizedText, האובייקט הראשון ברשימת הטקסט מוצג למשתמשים.
  • צריך להוסיף את כל פריטי התפריט לקטעים בתפריט. אין להוסיף מנות לתפריט ישירות לאובייקט התפריט.
  • יש לספק תוכן בקידוד UTF-8. אין צורך להשתמש בתו בריחה (escape) עם תווים שאינם מסוג ASCII.
  • אם אתם משיקים את המוצר בכמה אזורים, חשוב לוודא שאתם משתמשים בקודים ובשמות הנכונים של המטבעות בשדות 'יחידות' ו'נאנו'. חשוב להקפיד במיוחד על השדה 'נאנו', שהוא 10^-9 של יחידה. משתמשים בכלי להצגת תפריטים בתצוגת מלאי שטחי הפרסום כדי לוודא שהגדרתם את המחירים בצורה נכונה.
  • כדי לספק למשתמשים חוויית משתמש מועילה ומעניינת, חשוב להציג להם תפריטים עשירים מבחינה חזותית, מקיפים ועדכניים. מחירים, תיאורים, תמונות ומידע על דיאטה הם רכיבים מרכזיים בקבלת החלטות, ואנחנו ממליצים לשותפים לספק כמה שיותר מהנתונים האלה כדי לספק חוויית משתמש וחוויית מוכר אופטימלית.

אחרי ש נשיק את פידים של תפריטים, הנתונים מהפיד של התפריט יוכלו להופיע בחוויית הגילוי, ויכול להיות שהם יופיעו בכרטיסיית 'תפריט' של דף העסק של המסעדה. כרטיסיית התפריט נתמכת בחיפוש Google (בנייד ובמחשב), והחוויה תתרחב לפלטפורמות נוספות, כולל מפות Google. חוויית העיבוד עשוי להשתנות בהתאם למשטח.

תפריט לדוגמה עם פריטים בתפריט עם תיאורים

איור 3: דוגמה לאופן שבו תוכן פיד התפריט מוצג בפרופיל העסק בניידים

כדי לוודא שהתפריט בנוי בצורה נכונה, תוכלו להשתמש בכלי להצגת תפריטים בכלי להצגת מלאי שטחי הפרסום כדי לראות תצוגה מקדימה של התפריטים.

תפריטי מסעדות יכולים להגיע ממקורות רבים, כולל מהמסעדות עצמן דרך פרופיל העסק שלהן ב-Google, משותפים להזמנת אוכל ולהזמנת מקומות, מתמונות של משתמשים של תפריטים ועוד. אם יש כמה מקורות שמספקים תפריטים לאותה מסעדה, המוכר יכול לבחור ספק מועדף בכלי לעריכת התפריט בפרופיל העסק ב-Google.