בדיקה היא שלב חשוב בתהליך היצירה של שילוב מוצלח של Google Ads API, בין אם אתם רק מתחילים, מטפלים באפליקציה קיימת או מוסיפים תכונות חדשות לשילוב קיים. במדריך הזה מפורטות כמה שיטות מומלצות לבדיקת השילוב של Google Ads API.
חשבונות בדיקה
חשבונות בדיקה זמינים למטרות פיתוח. לא כל התכונות ניתנות לבדיקה בחשבון בדיקה, אבל הוא עדיין כלי שימושי לאימות שהקוד וההגדרות של האפליקציה פועלים כמצופה.
חשבונות ייצור לפיתוח
אם המגבלות של חשבון הבדיקה מונעות מכם לבדוק תכונות מסוימות בשילוב, תוכלו להשתמש בחשבון פעיל לפיתוח במקום זאת. חשבונות ייצור לפיתוח שונים מחשבונות בדיקה בדרכים הבאות:
- הצגת מודעות שגלויות למשתמשים
- דרישה לכתובות URL תקינות
- חייבים לעמוד בדרישות של מדיניות הפרסום
חשבונות ייצור מציגים מודעות, ולכן הם יוצרים מדדים שמאפשרים לבדוק דוחות ביצועים, וגם פותחים את כל התכונות האחרות של Google Ads API.
עם זאת, חשוב להשתמש בהם לפיתוח בזהירות רבה. מומלץ לבצע את הפעולות הבאות:
- כדאי להעניק גישה רק למשתמשים שזקוקים לה למטרות פיתוח.
- מגדירים תקציב יומי נמוך וקבוע לחשבון.
- השתמשו בחשבונות ייצור לפיתוח רק אם אי אפשר להשתמש בחשבונות בדיקה.
בדיקת פרטי הכניסה
כדי לצמצם את הסיכון לשינוי בטעות של חשבונות ייצור בזמן שמנסים לשנות חשבונות פיתוח, מומלץ לשמור קבוצה של פרטי כניסה לבדיקה בנפרד מפרטי הכניסה של האפליקציה בסביבת הייצור.
מומלץ גם ליצור אסימוני רענון נפרדים למטרות פיתוח.
אסימון רענון נוצר כשמשתמש מאשר לאפליקציה גישה ל-Google Ads API בשמצע, כך שלכל אסימון רענון יש את אותה גישה שיש למשתמש שהעניק את ההרשאה. אם כל אסימוני הרענון המשמשים לגישה לחשבונות הפיתוח משויכים למשתמשים שאין להם גישה לחשבונות הייצור – כולל חשבונות ניהול שמנהלים חשבונות ייצור – הסיכון לשימוש בטעות באסימון רענון לבדיקה כדי לשנות חשבון ייצור יורד.
מכיוון שהגישה תלויה באסימון הרענון שבו נעשה שימוש, אין צורך ליצור פרטי כניסה לבדיקה מלבד אסימוני רענון לבדיקה. אפשר להשתמש בבטחה באסימון המפתח, במזהה הלקוח ובסוד הלקוח שמשמש לגישה לחשבונות ייצור כדי לגשת לחשבונות בדיקה, בתנאי שאסימון הרענון ייחודי.
בקש אימות
אם אתם צריכים רק לבדוק אם בקשה תקפה – למשל, כדי לוודא שהבקשה מובנית בצורה נכונה ולא מפירה את כללי המדיניות – תוכלו להשתמש בשדה validate_only, שזמין לבקשות GoogleAdsService.SearchStream ו-GoogleAdsService.Search, וגם לרוב הבקשות לשינוי (mutate).
כדאי לעיין במסמכי העזרה כדי לוודא שהשדה הזה זמין לשיטה מסוימת.
API ל-REST
לבדיקה חד-פעמית, למשל כדי לאמת שבקשה מניבה את הפלט הצפוי, השימוש ב-API ל-REST הוא לרוב האפשרות הקלה ביותר. במאמר דוגמאות ל-REST מוסבר איך משתמשים ב-cURL כדי לשלוח בקשות ל-API ל-REST.