מאחר שחשבונות Google Ads מכילים נתוני משתמשים, האפליקציה שלכם צריכה לקבל מהמשתמש הרשאה לגשת לנתונים האלה. יש שתי גישות רחבות, בהתאם לאופן שבו מקבלים את ההרשאה הזו.
בחירת סוג האפליקציה
מאחר שחשבונות Google Ads מכילים נתוני משתמשים, האפליקציה שלכם צריכה לקבל מהמשתמש הרשאה לגשת לנתונים האלה. יש שתי גישות רחבות, בהתאם לאופן שבו מקבלים את ההרשאה הזו.
| חשבון שירות | אימות משתמש | |
| סיכום | מגדירים באופן ידני את חשבון Google Ads כדי לתת לחשבון השירות גישה לחשבון הזה. לאחר מכן, האפליקציה יכולה להשתמש בפרטי הכניסה של חשבון השירות כדי לבצע קריאות API לחשבון Google Ads ללא אינטראקציה של משתמש. קריאות ה-API פועלות כל עוד לחשבון השירות יש גישה לחשבון Google Ads. | מקבלים הרשאה חד-פעמית של OAuth 2.0 ממשתמש כדי לאפשר לאפליקציה לנהל את חשבון Google Ads שלו. לאחר מכן, האפליקציה יכולה להשתמש באסימון הרענון של OAuth 2.0 (שהונפק כחלק מתהליך ההרשאה של OAuth 2.0) כדי לבצע קריאות API לחשבון Google Ads. הקריאות ל-API פועלות כל עוד המשתמש לא מבטל את ההרשאה, או עד שתוקף ההרשאה יפוג בגלל חוסר פעילות או מסיבות אחרות. |
| קלות השימוש | נדרשות הגדרות ואישורים מינימליים עקב חוסר הרשאת משתמש באפליקציה. | נדרש תהליך הגדרה ואישורים נרחב כי אימות המשתמשים הוא חלק מהאפליקציה. |
| המלצה | מומלץ מאוד כגישה המועדפת | הגישה הקודמת. אפשר להשתמש באפשרות הזו כחלופה במקרה שלא ניתן להעניק לחשבון שירות את ההרשאות הנדרשות לחשבון Google Ads. |